כדורים2

האם ידע בן גוריון ששומר ראשו הוא רוצח הלורד השוודי ברנדוט?

מאת: רפי קורצברג

 

באוסף המכתבים שלי נמצא מכתב המהווה שער כניסה לכמה מרחבי סיפור מרתקים, בהם גם סיפור אופיו המיוחד של בן גוריון. אבל הסיפור המרתק ביותר הצפון בין שורותיו של המכתב, קשור לסיפור הרצח של הלורד ברנדוט בירושלים במהלך מלחמת השחרור. רצח שליח האו"ם, הלורד ברנדוט, שבוצע על ידי אנשי הלח"י, הוא למעשה הרצח הפוליטי הראשון שבוצע בישראל.

רצח ברנדוט, לורד מבית המלוכה השוודי, בירושלים


ברנדוט, מבכירי משפחת המלוכה השוודית ומשפחות האצולה האירופאיות, נשלח על ידי האו"ם לישראל במהלך מלחמת השחרור, על מנת לבדוק אם יוכל לסייע בגיבוש הבנות בין הצדדים הלוחמים. הצעות ההפרדה שגיבש בין הצדדים לא היה מקובלות על אף אחד מהזרמים הלוחמים היהודים, וכך גם לא על הערבים. כך שעצם רציחתו במרכז ירושלים (רחוב שמואל הנביא של היום) לא היוותה הפתעה, אך זהות הרוצח הייתה "תעלומה".

על אף הבטחות הממשלה הזמנית לאו"ם לחקור את הנושא, החקירה לא נשאה פירות. התיק במשטרת ישראל נסגר בתוך מספר שנים, והועבר לקטגוריה "רוצח לא נמצא". לימים, התברר שאיסר הראל הגיע לבן גוריון עוד ביום הרצח, מסר לו את שמות ארבעת חברי חוליית הלח"י שבצעו על פי ידיעתו את הרצח, ואף את שם הרוצח – יהושע כהן. בן גוריון רשם את כל הפרטים ביומנו. שם המשפחה כהן הוא שם שכיח, וגם השם יהושע, משחרר הארץ התנכ"י, היה שם מקובל באותם ימים.

איש הלח"י יהושע כהן נשא שם שכיח, אך היה ידוע בישוב, הוא היה מבכירי הארגון, ניהל אותו תקופה מסוימת אחרי רצח יאיר שטרן וכבר צבר רקורד של מי שמיטיב לירות ולתכנן התנקשויות ללא כל מורא. אין בכוונתי לברר מדוע חקירת משטרת ישראל שזה עתה הוקמה, לא הניבה פירות, ומי כבר לפני שהחלה החקירה הלא יעילה ידע מי הרוצח ואת כל הפרטים אודותיו.
אלא לגעת בפרשה מעניינת אחרת הקשורה לרצח.

הרוצח שהפך למייסד שדה בוקר ושומר ראשו של בן גוריון

בשנת 1952 מוקם שדה בוקר כשבין מייסדיו, ואחת הדמויות המרכזיות בו הוא מיודענו יהושע כהן.
כהן פרש מצה"ל מאחר שעקב עברו בלח"י לא אפשרו לו לשרת בצבא הקבע והופך להיות מראשוני המייסדים של שדה בוקר. תוך חדשים ספורים מגיע למקום בן גוריון לאחר פרישתו הראשונה מהחיים הפוליטיים, אליהם יחזור לאחר כשנתיים.

בשדה בוקר מתיידד בן גוריון עם איש המקום יהושע כהן, ההופך לשותפו בכל הליכות הבוקר ולמעשה לשומר ראשו (עקב סירובו של בן גוריון לבצע את הליכות הבוקר עם שומרי ראש, כל נושא האבטחה של בן גוריון תואם על ידי השב"כ עם יהושע כהן, שלעיתים שימש כמאבטח בפועל . ביכולתו לתפעל אקדח היטב הרי לא היה ספק) יהושע כהן, ואשתו נחמה (גם היא אחת מארבעת חברי הלח"י שהשתתפו בחיסול ברנדוט), הופכים לידידים הקרובים של הזוג דוד ופולה בן גוריון עד יום מותם.
וכהן הופך להיות אחד האנשים המקורבים ביותר לבן גוריון עצמו מאז ועד למותו של בן גוריון.

האם ידע בן גוריון שידידו הקרוב ושומר ראשו הוא רוצח הלורד ברנדוט. ואם ידע, מתי נודע לו הדבר?
התשובה הרשמית (וכמובן, הלא סבירה) שנתן בן גוריון לשאלה זו, היא: לא!
על ההתייחסות לכך מעיד מיכאל בר זוהר הביוגרף של בן גוריון, שערך את הביוגרפיה של בן גוריון באמצע שנות השישים, כלומר למעלה מעשור אחרי שהתהדקו הקשרים בין יהושע כהן לבן גוריון.

על פי התיעוד של מיכאל בר זהר, בן-גוריון ידע בוודאות וגם כתב ביומנו שאדם בשם יהושע כהן הוא זה שרצח את ברנדוט.
הוא רק לא ידע שידידו ומאבטחו בשדה בוקר הוא אותו האדם. אותו יהושע כהן. רק לאחר שבר זהר העמיד את בן-גוריון על הדבר, הוא זימן את כהן לשיחה ארוכה ובסופה שניהם בקשו מבר זהר לשמור על הסוד.
בר זהר אכן שמר עליו, ופרסמו רק לאחר מותם של כהן ובן-גוריון.

המכתב המעיד שבן גוריון ככל הנראה ידע ששומר ראשו הוא הרוצח

והנה הגיע לאוספי מכתב מקורי בכתב ידו של בן גוריון המעיד, את מה שהעוסקים בהיסטוריה של בן גוריון מניחים.
בן גוריון ידע גם ידע. את המכתב כתב בכתב ידו בן גוריון לדר' יוחנן באדר, סגנו של מנחם בגין, אתו שמר בן גוריון על מערכת יחסים מכבדת לאורך השנים. וזה נוסח המכתב:

11.2.54
לחיים יוחנן בדר, ירושלים.

שלום רב

אין לי כל ספק שאיש תל חי בעבר
יהושע כהן שהכרתיו לאחרונה בשדה בוקר,
הוא אחד הבחורים היקרים והמסורים ביותר
ו על שכמותו שר ח.נ ביאליק, "יהי חלקי 
עמכם אלמי נפש – צנועי הגות ועלילה, 
חולמים נעלמים, ממעטי דברים ומרבי תפארת"
אם כי אני שולל ללא סייג מעשיו ודעותיו
 המדיניות בעבר.

בכבוד רב
דוד בן גוריון

איזה מעשים שולל בן גוריון? מה ידע איש המחתרות יוחנן בדר שחייב התייחסות של בן גוריון?
כל זאת יותר מעשור לפני המפגש עם בר זהר. וזאת כשרשויות החוק התעניינו עדיין בשאלה, מי רצח את הלורד ברנדוט.

אגב, מהמכתב ניתן להסיק כי בן גוריון ציטט שירים של ביאליק בעל פה. בציטוט המוזכר במכתבו יש מספר אי התאמות למקור הנובעות מכך שהציטוט התבצע מזכרונו. השיר "יהי חלקי עמכם" היה אהוב על בן גוריון וציטוטים מתוכו מופיעים בכתבים נוספים שלו.

לשיתוף הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin

תגובה אחת

  1. 1. מלבד מה שמופיע במקור במכתבים וכו' ראוי להשתמש במלים התנקשות/מתנקש ולא רצח/רוצח.
    2. לפי מה ששמעתי מאנשי לח"י נראה שבן-גוריון ידע את הדבר עוד לפני שבר-זהר גלה לו. אפשר שהפגישה עם יהושע כהן היתה רק "הצגה" לעיניו – או לאזניו – של בר זהר.
    3. בן-גוריון התנגד לכלל מעשיו ודעותיו המדיניות של יהושע כהן במסגרת לח"י וללח"י בכלל (אמנם אינני בטוח שבסתר לבו התנגד – בדיעבד – להתנקשות בברנדוט…)
    4. בן-גוריון ללא ספק ידע על עברו המעשי והמדיני של יצחק שמיר כאחד מראשי לח"י כשהסכים לגַיסו ל"מוסד". יש הטוענים שמלבד הכרתו בכשרונותיו של יצחק שמיר ובנסיונו בתחום זה, סבר ב"ג שדַוקא במסגרת "המוסד" יהיה אפשר להשגיח עליו היטב…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודות

פיגמליון הוא בלוג תרבות ישראלי, המרכז תובנות, מאמרים, סיפורים ורעיונות, בתחומי התרבות, אמנות, חברה והתנהגות, יהדות וזהות ועוד.

רישום לניוזלטר

חיפוש

קטגוריות

פוסטים אחרונים

פוסטים אהובים

עושים תרבות – עושים טוב
פנו עוד מעט מקום בעולמכם, לתרבות ולמהות
הירשמו לעדכונים חודשיים מפיגמליון

דילוג לתוכן