אם מדובר במגדל שהוא מבנה, עולה סדרה של שאלות ותמיהות

ניתן בהחלט לתמוה מדוע החליטו גיבורי הפרשה לבנות מגדל מתוך בקעה נמוכה אם כוונתם הייתה למנות מבנה אבן המגיע לשמים. כן לא סביר לתכנן מגדל שראשו בשמים מחומרי הבנייה הפשוטים שהיו מקובלים בעת העתיקה ושנכתב כי שימשו בבניה (חימר, ולבנים מחימר שרוף), ומה הקשר לאמירתם "נעשה לנו שם?" כוונה המתוארת כסיבה למגדל אך לא ברור מה הקשר בינה לבניית מבנה. בנוסף לכך לקראת סיום הפרשה צוין "ויחדלו לבנות העיר". מדוע לא צוין שחדלו לבנות את המגדל? האם היה בכלל מגדל פיזי שנבנה?

מהו אם כן המגדל שנבנה בבבל?

הפירוש הנפוץ היום למילה מגדל הוא: בניין צר וגבוה מאוד. מילה דומה במשקלה למילה מגדל היא המילה מדרג, שפירושה, מערך מדורג על- פי מעמד או סמכות בשלטון, בארגון וכד' (מילון רב מילים). 
האם יתכן כי בעבר גם המלה מגדל שימשה במשמעות דומה למדרג? 
בשפות מסוימות שמקורן באזור המזרח, מגדל פירושו גם מעמד גבוה.
נוכל ללמוד על מקור המילה מגדל משתי מילים בעלות מקור לשוני זהה – בורגנות ומגדל. מקור המילה בורגנות הוא מהמילה בורג שפירושה גם מגדל. הנה מתוך ויקיפדיה בערך "בורגנות":
"מקור המילה העברית "בורגנות" הוא בשפות ההינדו-גרמניות, בהן תצורות שונות של המילה "בורג", פירושן מגדל או מצודה."
כלומר בורגנות – המעמד הגבוה המודרני של בעלי ההון, ומגדל הן מילים בעלות מקור זהה ומשמעות קרובה. אם כך פרוש המילה מגדל היה גם מדרג של מעמדות או מעמד עליון שליט. כלומר מגדל הוא לא רק מבנה אלא גם מעמד גבוה – עליון.

כך, המילה מגדל הולידה למשל את הביטוי 'מגדלים פורחים באויר', ביטוי שפרושו : עניינים דמיוניים ( רבים וגבוהים. בהחלט לא נראה שמדובר במבני אבן) חסרי בסיס מציאותי, שאינם ניתנים למימוש או להגשמה.
אם כך, בהחלט יתכן ש"עיר ומגדל וראשו בשמים", פרושו, עיר ובה מבנה חברתי עם מעמד עליון (שולט ומנצל) שראשו גבוה מעל כולם. בעת הקדומה היו כאלה.

כמו במגדל בבל, שלטון חמורבי הקדום באזור בבל, מבנה שלטוני שכבתי ומנצל

דוגמא מצוינת לכך היא שלטונו של חמורבי בבבל (כ-1775 לפני הספירה).
 שלטון מעמדי בעל מבנה קסטות האטומות לגמרי למעבר ביניהן .
חמורבי שליט מסופוטומיה קבע תפיסת צדק: "לפרסם צדק בארץ, לאבד את הרע והמזיק, למנוע את שיעבוד החלש לחזק ולפעול לרווחת נתיניו". תפיסת צדק זו נראית נהדרת אך למימושה הוא קובע דרישה מנתיניו לשמור בקפדנות על מבנה קסטות בן שלוש מעמדות ברורים, כשלכל אחד חוקים שונים:

"החופשיים (awīlī), בהם גברים נשים וקטינים;
בני המעמד הנמוך (muškenī – קשור למילה העברית "מסכן"), גברים ונשים שזכויותיהם פחותות בעניינים מסוימים מאלה של החופשיים;
ועבדים ושפחות (wardī ו-amātim) הנמצאים בבעלות החופשיים, בני המעמד הנמוך או היכל המלך."

בפועל קבע חמורבי חוקים שונים לשלושה סוגים של בני אדם כשלכל אחד חוקים משלו וזאת ע"מ לעשות 'צדק' להרבות טוב ולמנוע שיעבוד. זה בדיוק הרע שבמגדל בבל (במבנה מעמדי קסטאי-שכבתי מנצל, בעל חוק שונה למעמדות שונים. חוק לחזק וחוק אחר לחלש). קביעת סוגים שונים של בני אדם המשעבדים זה את זה.
לפי זה מגדל בבל הוא האירוע הראשון של שיעבוד כללי של בני אדם לבני אדם אחרים.

האם צורת פירוש זו סותרת את הפרשנויות המסורתיות על פרשת מגדל בבל?

גם לפני הסתכלות זו היו נפוצות פרשנויות חברתיות לפרשה. גם הן וגם רוב הפרשנויות האחרות נשארות בעינן. פרשנות, פרשנות ולקחה. פרשנות, פרשנות מטעניה ומקורותיה.
כדוגמא לפירוש שנשאר לחלוטין בעינו ניתן לציין את פירושו של אברבנאל. אברבנאל מציין לחיוב את האחדות ששררה לפני בניין העיר "הכול היה אחד ושווה לכולם, כמו הלשון". אחדות כמעט סוציאליסטית. פרשן התנ"ך אברבנאל רואה את בניית המגדל כנקודה ההיסטורית בה בני האדם הלקטים-ציידים עוברים להיות מנודדים לחקלאים מיושבים.

לדעתו, הלקטים הציידים שכל העולם בפניהם ומזונם בשפע פנויים לעסוק בשלמות נפשם וברוחניות, מוותרים על כך, ועוסקים בחומרנות. הם רוצים יותר, רוצים עוד. לשם כך הם עוסקים בבניין עיר. ובלשונו: "בהיותם פנויים ממלאכה מכל עמל ומוכנים להתעסק בשלמות נפשם, לא נחה דעתם במה שהכין להם בוראם במתנתו הרחבה הטבעית ויבקשו לשלוח יד ולשים כל מחשבותיהם למצוא המלאכות בבניית עיר שהוא כוללת המלאכות כולם ומגדל בתוכה, כדי להתחבר שם ולעשות עצמם מדיניים תחת היותם בני שדה". לדבריו של אברבנאל, הם רצו מותרות ולא הבינו שמותרות הם נטל שהופך לכורח.

יובל נוח הררי כותב בלשון אחרת את תובנותיו של פרשן המקרא אברבנאל, אך מוסיף לכך את נושא שיעבוד החלשים לשליטים מועטים


ולמי שחושב שהדברים הזויים ואינם תואמים את העובדות ההיסטוריות, הנה דבריו של ההיסטוריון יובל נח הררי על המהפכה החקלאית. מתוך ספרו 'קיצור תולדות האנושות': "…חייהם של החקלאים היו בעצם פחות שבעים ופחות נעימים מאלו של הלקטים. הלקטים נהנו מתזונה יותר טובה ויותר מגוונת, הם עבדו בממוצע פחות שעות, מלאכתם הייתה יותר מעניינת ומתאימה לכישוריהם הגופניים, והם היו פחות חשופים לרעב ולמחלות.

המהפכה החקלאית אמנם הגדילה את סך המזון שעמד לרשות המין האנושי, אך רובו ככולו התבזבז על שני דברים: גידול עצום באוכלוסייה ותמיכה באליטה עשירה קטנטנה. החקלאי הממוצע עבד קשה יותר מהצייד/לקט הממוצע, וקיבל בתמורה תזונה פחות טובה. המהפכה החקלאית הייתה תרמית העוקץ הגדולה בהיסטוריה.."(קיצור תולדות האנושות, יובל נח הררי, ע'86 ). " זהו אחד מחוקי הברזל של ההיסטוריה, שמותרות נוטים ליהפך מבלי משים לכורח….ולנטל.. "(שם, עמ'93)

ראו גם בארטפורטל, כאן