לעבודה, להגנה ולשלום

"לעבודה, להגנה ולשלום". איך שיר מרומם נפש מייסד אידיאולוגיה ומניע את הגיוס לפלמ"ח

לפני מספר שנים פגשתי חוקר שעסק באותה עת במחקר לדוקטורט על תנועות נוער. טענת המחקר שלו הייתה שאם תנועת נוער נוסדה ופעלה לאור אידיאולוגיה מסוימת, ברגע שהאידיאולוגיה אינה רלוונטית יותר, או איבדה מחשיבותה, גם תנועת הנוער תשקע ואף תתפרק.

סיפרתי לו, שבמקרה יומיים לפני פגישתנו, רכשתי במכירה פומבית ובמחיר שולי, כתב יד של שיר מעניין הממחיש את טענתו. זהו כתב היד של שירו של אברהם ברוידס – "לעבודה, להגנה ולשלום" ממנו לקוחה סיסמת "הנוער העובד והלומד" .
תנועת 'הנוער העובד והלומד' נוסדה במקור במטרה לתמוך בבני נוער עובדים ובזכויותיהם. זוהי מטרה שנגעה למיעוט קטן של הנוער הן בעת הקמת התנועה ובוודאי שבימנו. בכל זאת תנועת הנוער העובד והלומד הייתה במשך עשרות שנים תנועת הנוער הגדולה והדומיננטית בישראל,
רוב המתגייסים ל"הכשרה" בפלמ"ח, היו יוצאי הנוער העובד והלומד, ובוגריה היו נטועים במשך עשרות שנים, בכל מוסדות המדינה, החינוך, התרבות וההתיישבות. גם היום תנועת הנוער העובד והלומד היא אחת ממתנועות הנוער הגדולות והיא פעילה, מחנכת ומגשימה יעדים חינוכיים וחברתיים.

שיר מניע ריענון אידיאולוגי, כבר בסמוך לייסוד התנועה

במהלך פרעות תרפ"ט (1929), כתב המשורר אברהם ברוידס, שזוהה כ"משורר הנוער העובד והלומד", ומחשובי האידיאולוגים של תנועת העבודה, את השיר : 'לעבודה, להגנה ולשלום'.

לעבודה להגנה ולשלום
הייתה בנו יד פראי המדבר,
קם עלינו אספסוף פרוע ועוין.
כפרינו באש,
ודם יקירי חללינו זועק בדרכים,
אך לא נפרוץ בילל ובקינות,
לא ירתיעונו צמאי השוד והרצח.
בגבור חרוננו הלוהט
אנו לעבודה, להגנה ולשלום !

מאורעות אב תרפ"ט       אברהם ברוידס

כמה שאר רוח וגדולה צריך אדם בכדי לכתוב מילים אלו בעיצומם של מאורעות דמים.
השיר מרומם הנפש אומץ מיד על ידי הנהגת תנועת הנוער העובד והלומד, ושמו הפך לסיסמת התנועה, והופיע על כל סמלי התנועה מאז ועד לסמל התנועה היום.

סיסמא משנה אידיאולוגיה

התנועה הוקמה כאמור בשנת 1924 על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על תנאי עבודתם וזכויותיהם. זו אינה אידיאולוגיה המאפשרת להרחיב תנועה ולהפכה לגדולה ולחשובה בישראל .
הבחין בכך כבר בראשית ימיה ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה וממייסדיה, מנהיג פועלים שהיה מדריך בוגר למדריכי התנועה מהקמתה. ברל הבחין בניגוד שבין התנועה שצמחה להיות תנועה מפוארת, לבין אידיאולוגיית ההקמה הצרה והנקודתית. לאחר ייסודה הוא כתב על אידיאולוגיית ההקמה: "לא שיש לה אידאולוגיה בעלת גושפנקה מקורית, אלא שהיא צמחה פרי מצבו וצרכיו של הנוער העובד שבארץ, פרי הדאגה לסבלותיו, לגורלו ולחינוכו…".

אלא שכבר חמש שנים לאחר ההקמה – בשנת 1929, אימצה תנועת הנוער העובד והלומד כסיסמא וכסמל,  את כותרת שירו של ברוידס, "לעבודה, להגנה ולשלום".
כך, כבר בסמוך להקמתה רועננה אידיאולוגיית התנועה, ריענון שהפך אותה למזוהה עם ערכי תנועת העבודה ומייסדי ההגנה, התרבות העברית המתחדשת ועם תנועות ההתיישבות.
האידיאולוגיה הצרה של המקימים המקוריים נדחקה והפכה לפרק היסטורי כבר עם ההקמה. הפרק ההיסטורי נשאר מכובד ולכן הושאר השם "תנועת הנוער העובד והלומד", אך האידיאולוגיה רועננה והיא מאז – "לעבודה, להגנה ולשלום"
המשורר אברהם ברוידס, משורר עטור הערכה ופרסים, שכיהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים משנת 1928 במשך 36 שנים רצופות (בהמלצת ביאליק), כונה  "משורר הנוער העובד". הכינוי ניתן לו לא רק משום שהיה ממקימי התנועה ואחד מדובריה הבולטים בעולם התרבות, אלא גם מפני שנושאי שירתו ואופייה הפשוט והעממי ביטאו הן את שפתם והן את רחשי לבם של חבריו לתנועה. אך מעבר לכך העובדה הפשוטה ששיר פרי עטו הפך לסיסמא ולסמל, שהפכו לאידיאולוגיה, והעובדה שמדובר באידיאולוגיה חיה ותקפה  – אז וגם היום, הפכה אותו לאחד הכוחות המניעים של תנועת הנוער הגדולה בזמנה, ומהגדולות והחשובות עד היום. זוהי אכן פסגת הישגיו של אברהם ברוידס, על אף עשרות הספרים והפרסומים שפרסם, ועל אף ההערכה הספרותית שזכה לה.

 ברוידס מכונה עד היום ובצדק – משורר הנוער העובד והלומד.

איך קורה שכתב יד עם שיר כה חשוב, המהווה סיסמא וסמל לתנועה כה משמעותית, נמכר בסכום פעוט במכירה פומבית ?

ככל הנראה במקרה. מוזר, אך יתכן וזו התשובה הנכונה.

אך בכל זאת כדאי להקדיש מחשבה מדוע לא התמודדו על רכישתו המוסדות הקשורים לתנועת העבודה, לתנועת הנוער העובד והלומד, לתנועה האחות – דרור, או מישהו מעשרות (או מאות) אלפי בוגרי התנועה, שרבים מהם בעמדות מפתח בארגונים שונים.

בישראל מתבצעות בכל חודש עשרות מכירות פומביות של פריטי אמנות, תרבות, ישראלינה, ספרות, אומנות ועיצוב, נומיסטיקה, עתיקות ותחומי אספנות נוספים. חלק מהמכירות הן איזוטריות וחסרות חשיבות. חלקן מכילות פריטים יקרי ערך רבים, ובחלקן פריטים בודדים העשויים לעניין מתעניינים רבים. מובן כי פריטים רבים נמכרים בדרכים אחרות ובמכירות פרטניות. בחלק מהתחומים רק מקצת המסחר מתבצע במכירות פומביות.
סוחרים ופעילים עושים כל שביכולתם בכדי ליצור מפגשים בין הפריטים לבין מי שעשוי להתעניין בהם. לעיתים זה לא קורה, ופריטים שרבים היו עשויים למצוא בהם עניין רב לא זכו לביקוש.

פריטים רבים מוצאים את דרכם למכירה שאופי הפריטים בה אינו תואם פריט זה או אחר, לעיתים פריטים מעניינים מתגלגלים למכירה חסרת חשיבות, או שגם במכירה חשובה אינם מתוארים נכון על ידי המוכרים, וכך אינם זוכים לתשומת לב.

שיר זה בכתב ידו ובחתימתו של המשורר אברהם ברוידס, התגלגל למכירה מעניינת, אך רוב הפריטים בה היו פריטי קודש, ובנוסף לכך תיאור הפריט לא היה ממוקד וממצה בעיני. כך הפריט איבד מתעניינים פוטנציאליים רבים ולמעשה נותר ללא ביקוש ונמכר במחיר נמוך יחסית.

לשיתוף הפוסט:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודות

פיגמליון הוא בלוג תרבות ישראלי, המרכז תובנות, מאמרים, סיפורים ורעיונות, בתחומי התרבות, אמנות, חברה והתנהגות, יהדות וזהות ועוד.

רישום לניוזלטר

חיפוש

קטגוריות

פוסטים אחרונים

פוסטים אהובים

עושים תרבות – עושים טוב
פנו עוד מעט מקום בעולמכם, לתרבות ולמהות
הירשמו לעדכונים חודשיים מפיגמליון

דילוג לתוכן