פוסט 7-תמונה

מה להרצל חוזה המדינה – איש העולם החדש ולציור הגלותי 'גלות' של שמואל הירשנברג?

במידה והיינו עורכים סקר בשאלה "מהו ציור האמנות היהודית המפורסם ביותר בהיסטוריה?"
ככל הנראה הציור "גלות" של הצייר שמואל הירשנברג היה מתבלט בתוצאות מעל אחרים.
הציור גדול הממדים היה "כוכב" תערוכת האמנות היהודית הגדולה במוזיאון היהודי בברלין ב-1907, אייקון מרכזי בגלויות הקרן הקיימת ופופולארי בדימויי מוסדות ופרסומים יהודיים עד היום.

רישום הפסטל משנת 1904 המופיע בפוסט זה, הוא אחד משישה רישומי הכנה שערך שמואל הירשנברג לציורו המפורסם "גלות", ציור שלדעת רבים הפך להיות הציור החשוב ביותר בתולדות האמנות היהודית. הרישום המוצג כאן, הוא רישום ההכנה לדמות המרכזית בציור "גלות". חודשים ספורים לפני מותו של בנימין זאב הרצל (ביולי 1904), שילב הרצל באחת המהדורות למחזהו המפורסם ביותר, "סולון בלידיה", חמישה מששת רישומי ההכנה של הירשנברג לציור "גלות". שיבוץ זה תמוה במקצת שכן מדובר בסיפור מיתולוגי אוניברסלי, והדמויות יהודיות שטעטליות-גלותיות.

הדמות המוצגת בהמשכו של מאמר זה שהפכה לדמות המרכזית בציור "גלות" (הדמות האוחזת במקל), הפכה במחזהו של הרצל, ל"סולון" (החכם האתונאי). כיום לא ידוע מיקומו של הציור המפורסם "גלות", ואף על מיקומם של רישומי ההכנה הנוספים של הירשנברג אין לי מידע, אך רישום הפסטל המקורי הזה, "גלות"-"סולון" תלוי בביתי, ונמצא מעת לעת במרכזן של שיחות מזדמנות ביו אורחים וחברים. ניכר ברישומו של הירשנברג, שנעשה ביד אמן, אך מה ראה הרצל ברישום זה שגרם לו לבחור ברישום ולשבצו בסיפור שנושאו שונה לחלוטין?

סיפורו של הרצל "סולון בלידיה"

"סולון בלידיה", הוא מהמפורסמים והמשובחים במחזותיו של הרצל (פורסם במקור כסיפור ב-1900, ועובד למחזה ב-1903). המחזה עובד להצגה גם בעברית, והועלה לבמה בתיאטרון המטאטא, בסמוך להעלאת עצמותיו של הרצל ארצה, דבר שלא זכו לו מחזותיו האחרים. עלילת המחזה "סולון בלידיה" מגוללת אירועים המתרחשים בחצרו של מלך לידיה בעת שמתארחים בה החכמים, איזופוס ממשיל המשלים, וחברו החכם האתונאי סולון.

בעת ביקורם מגיע לחצר המלך צעיר המציע למלך ידע להכנת קמח (ולחם) ללא הגבלת כמות, וללא כל עמל.
בתמורה מבקש הצעיר את ידה של בת המלך שמצידה מתאהבת בו מיד. איזופוס והמלך מלאים התלהבות מהיכולת להיטיב עם עניי העם ולבטל למעשה את הצורך בעבודה ואת הצורך ברוב חוקי הממלכה המגבילים, בעוד סולון חוזה מיד בבעיות הצפויות לממלכה ואף לאנושות כולה, מהשחרור המוחלט של העם מעמל, ממסגרת וממחויבות, ואת הבעיות הצפויות מחיים ללא עמל באווירת שפע בלתי מוגבל, ודורש מן המלך לסרב להצעה ואף למהר ולהמית את הצעיר.

על אף אזהרת סולון, מלך לידיה מאפשר לצעיר להדגים את יכולותיו, ואכן הוא מחלק להמוני העם קמח ללא הגבלה.
היעדר העמל, היעדר המסגרת ושבירת אורחות החיים, מחוללים מידית בממלכה בעיות קשות, בהן, אלימות גואה, חמדנות, רוע ולמעשה אובדן מוחלט של שליטה. במצב שנוצר בוחר המלך בעצת סולון, ולבסוף בסוף הטראגי, הצעיר שותה את כוס התרעלה המוגשת לו על ידי סולון. מחזה זה של הרצל, הסוגיות שבו הוא דן והדיאלוגים המרתקים בו, בהחלט רלוונטיים גם לימינו.

מדוע בחר הרצל ברישומיו הגלותיים של הירשנברג, לעטר את סיפורו


יתכן והרצל ראה ברישומיו של הירשנברג, דמויות טראגיות המובלות בעקבות גורלן, וכך התאימו בעיניו לחלק מהדמויות בסיפורו הטראגי. בשנת 1904 שיבצן באחת הגרסאות המודפסות של מחזהו עם חתימתו של שמואל הירשנברג ובציון המידע כי מדובר ב"רישומי הכנה לגלות", בגרמנית.
הדמויות משובצות בספר שיצא בשפה הגרמנית, מבלי שציין הרצל, איזה דמות במחזה מיוחסת לכל דמות ברישומים, אך על פי המיקום שבו הרישום המוצג מופיע בצד הכיתוב, ניתן להניח שבעת שיבוצו ראה בו הרצל את דמותו של סולון.

שלום עליכם מעבד את סולון בלידיה, לסיפור יהודי, עם המסר – שהגרוע ביותר הוא כאשר אדם חי ללא יעוד בחיים
לאחר שציינתי במאמר שפרסמתי בעבר באינטרנט שהסיבה בגללה הרצל בחר בדמויות יהודיות-גלותיות לעטר את ספרו המיתולוגי-חילוני, היא תעלומה בעיני, פנתה אלי אורה אבינרי עם רעיון מעניין. רעיונה מבוסס על תיאורו של זאב גולדברג במאמרו: "שלום עליכם והרעיון הציוני":

  בשנת 1904 עיבד שלום-עליכם את סיפורו של הרצל "סולון בלודיה" ליידיש תחת השם

  "אומזיסטיק ברויט" (לחם בחינם) , למעשה שלום עלייכם 'מגייר' את הסיפור האוניברסלי לסיפור ביידיש הרבה פחות מיתולוגי.

  בסיפור מגיע אל המלך קרז בחור בשם אווקוסמוס, שגילה שיטה איך לייצר קמח שלא

  בדרך הרגילה. הבחור מוכן לגלות את ההמצאה בתמורה לנישואין עם בת המלך. המלך

  קורא להתייעצות את שני המלומדים אזופ וסולון. אזופ מציע לתת לבחור את בת

  המלך ואילו סולון טוען שצריך לתלות אותו. כדי להגיע להכרעה שולח המלך לשאול

  את החכם הכי גדול במדינה. בינתיים מייצר הבחור קמח ומחלק אותו חינם. האנשים

  שהפסיקו לעבוד התחילו לריב ביניהם. לבסוף מגיעה תשובת החכם לקבל את עצתו

  של סולון, והבחור שותה את כוס התרעלה.

  שלום-עליכם עיבד את הסיפור בצורה חופשית מאוד. הוא השמיט את כל החלק

  הראשון שבו סולון עוזב את אתונה כי הוא רוצה שבני עמו יכבדו את החוק. שלום-

  עליכם אף אינו טורח לספר לקורא שהרקע לסיפור הוא אפוס יווני קדום. בסיפורו

  משמיט שלום-עליכם כמעט את כל המונחים הקשורים לחוק, למיתולוגיה ולפולחן,

  המצויים בסיפורו של ד"ר הרצל. הוא גם מפשט את העלילה. בסיפור המקורי מתפתח

  רומן בין אווקוסמוס לבת המלך. סולון מציע לבחור לוותר על ההמצאה ולהתחתן עם

  בת-המלך, אך הבחור מסרב.

  שלום-עליכם בחר לעבד שני סיפורים של ד"ר הרצל שהמסר שלהם דומה: הרע מכל

  הוא כאשר אין לאדם ייעוד בחיים או כשאין לו בשביל מה לטרוח. אפשר לשער אולי,

  ששלום-עליכם ביקש לומר, כפי שהוא מדגיש ב"כתביו הציוניים", שגם לעם חייב

  להיות אידיאל. האידיאל של עם-ישראל הוא ציון וירושלים, וללא אידיאל זה קיימת

  סכנה לקיומו. ניתן לשער גם שלדעת שלום-עליכם, הציבור היהודי יוכל אולי למצוא

  נחמה פורתא בדברי סולון, המעלה את הרעב לדרגת הנכס הגדול ביותר שיש לאדם

"מכאן: ברגע ששלום עליכם, הסופר הפופולארי שיצירתו התרכזה בסיפורים על היהודים הפשוטים בשטעטל, מנתק מהסיפור את הצד המיתולוגי ומייהד אותו, ע"מ לקרבו לקהל קוראיו היהודים, הרי מה מונע בעדו מלתאר את  הגיבורים בסיפור כיהודים מהשטעטל. מכיוון שהציור התפרסם בכל העולם היהודי בכל מקום אפשרי, זה היה אך טבעי לצרף אותו לספר של הרצל (זה היה טרם זמנו של כנר על הגג של שאגאל).

זו תיאוריה וכמובן שדרוש מחקר מעמיק ובדיקת המקורות (למשל פרטי המדפיס, צילום הכריכה ונסיבות הוצאת הוצאה זו), כדי לאשש אותה."

אך על אף שיש בידי את צילום כל דפי המחזה המודפס בגרמנית בשילוב רישומיו של שמואל הירשנברג, אין לי פרטים על הספר שבו פורסמה גרסה זו של המחזה, ואין בידי פרטים על רישומי ההכנה האחרים ל"גלות".
האם רישום הכנה זה הוא למעשה השריד היחידי לציור המפורסם ביותר בתולדות האמנות היהודית – "גלות" ולרישומי ההכנה שלו ? (אשמח לקבל מידע על כך, במידה ויש בידי מישהו מידע על כך, אנא עשו שימוש בצור קשר של הבלוג)

פורסם בחלקו בעבר בארטפורטל ב- 13/11/2015. למעבר לכתבה בארטפורטל לחץ כאן

לשיתוף הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודות

פיגמליון הוא בלוג תרבות ישראלי, המרכז תובנות, מאמרים, סיפורים ורעיונות, בתחומי התרבות, אמנות, חברה והתנהגות, יהדות וזהות ועוד.

רישום לניוזלטר

חיפוש

קטגוריות

פוסטים אחרונים

פוסטים אהובים

עושים תרבות – עושים טוב
פנו עוד מעט מקום בעולמכם, לתרבות ולמהות
הירשמו לעדכונים חודשיים מפיגמליון

דילוג לתוכן