'מועדון האספנים' הוא שם ספרה של עפרה מדיסקר, המתאר את חוויותיה מעשרות שנים של מסחר ועיסוק בפריטי אספנות, ומפגשיה האישיים עם אספנים רבים. חלק מהאספנים הפכו עם השנים ל'בני בית' ומעין משפחה שהתנהלה סביב דוכן האספנות שניהלה בירושלים. מעין מועדון של אספנים.
בצד חוויותיה האישיות והסיפורים סביב המפגשים עם הדמויות המרתקות , הבליעה עפרה מדיסקר בין סיפורי המועדון את תובנותיה לגבי תעלומת המהות של האספנות, מניעי האספנות ושלל סימני השאלה סביב התופעה.
המפגשים עם עפרה
לפני כשנה קיבלתי ממנהל בית מכירות ירושלמי את ספרו המרתק של סטפן צווייג, 'האוסף הבלתי נראה', המגולל עלילה שברקעה מרחפת מהות תעלומת האספנות. סטפן צווייג, הסופר היהודי גרמני, מגדולי סופרי אירופה בתחילת המאה שעברה היה בעצמו אספן. הוא אסף כתבי יד של יצירות ספרות ומוזיקה של גדולי היוצרים במאות השנים האחרונות. בשיחה שניהלתי בבית המכירות המליץ בפני אספן שנכח בשיחתנו על ספרה של עפרה מדיסקר, אלא שלא זכר את שמו של הספר (וגם לא את שמה המלא). לדבריו זהו ספר ישראלי-מקומי מעניין העוסק בתופעה בירושלים ושלדבריו ניתן היה לרכוש בחנות העתיקות שניהל בעלה, אלא שזו נסגרה באותה עת. למעשה נותרנו עם המלצה חמה ללא קצה חוט כיצד ניתן לאתר את הספר שאת שמו לא ידענו. וגם חנות עתיקות כבר אין.
שבועות ספורים אחר כך בדרכי לתספורת במדרחוב בראשון לציון, התנהל במקום יריד אספנות ובהמתנה לתורי טיילתי בין דוכניו. מאחד הדוכנים צצה ערמה של ספרים. עותקים של הספר שחיפשתי – 'מועדון האספנים'. זה היה מפגשי הראשון עם עפרה מדיסקר – מחברת הספר שהייתה במקום לגמרי במקרה.
מפגש זה התפתח לשיחה מקיפה ומרתקת סביב תופעת האספנות. כשנה אחר כך, עם עליית בלוג התרבות 'פיגמליון' לאוויר, הזדמן לנו לנהל שיחה מקיפה נוספת.
את דוכן האספנות סגרה עפרה לפני כשתיים עשרה שנה, וחנות העתיקות שניהל בעלה נסגרה לפני כשנה. אם כך, שיחותינו נערכו בפרספקטיבה של זמן רב לאחור. מפגשיה של עפרה עם אספנים ועם דמויות בתחום, נמשכים עד היום.
אז מה בעצם הסיפור של ה'אספנים' ?
המונח 'אספן' הוא רחב, ונראה שהוא כולל סוגים שונים לגמרי של אנשים, מרקעים חברתיים ותרבותיים שונים בתכלית, וממניעים שונים. מה יכול להיות משותף לאדם שבאוספו יצירות אמנות ששווים מיליוני דולרים, ואף עשרות מיליוני דולרים לפריט, לאספן כלי חרס סיניים ששווים עשרות אלפי דולרים לכל פריט וסביבם שוק עם מסחר בינלאומי ער, ולאספן של חנוכיות שמחיר רכישתן הוא סביב עשרות שקלים לפריט, או גלויות עבריות ישנות ששווין לכל היותר כדולר אחד לפריט.ומה עם אספן או אספנית של תקליטים, משרוקיות, מטבעות עבריים או ברבורים מחרס, האם כולם נכנסים לאותה הגדרה ?
עפרה מדיסקר סחרה בפריטי אספנות 'עממיים', אך יתכן וחלק מתובנותיה שופך אור על היבטים מסוימים הקשורים לתופעת האספנות כולה.
"זה תורשתי, מולד", זו תשובה שעפרה שמעה פעמים רבות כששאלה אספן, איך הגעת לאספנות ? אך תשובה זו אף פעם לא סיפקה אותה. הסיפור מורכב בהרבה.
אספנים לדבריה, משרטטים לעצמם ממלכה, את הפינה שבה הם מולכים. בה הם מחליטים, הם בוחרים והם שולטים. מלך עם זהות מעניינת וייחודית בממלכה שבה הם קובעי החוקים. האספן גם נותן כותרת לממלכה (אספן המשרוקיות הגדול בארץ, אספן פריטים הקשורים לירושלים, אספן צילומים מימי העליות הראשונות או שנות טובות ישנות וכד') כותרת וגם זהות. בממלכתו של האספן הוא מישהו, בעל נוכחות.
האוסף נותן זהות שהאספן אחראי עליה, שולט בה ויכול לשנותה. זהות שנותנת משמעות לחייו, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. לאוסף יש משמעות חברתית רבה ויש בו גם משהו תחרותי.
כשפריט מעניין נמצא אצלך זהו הישג. הוא אינו אצל אחרים.
גם מאגר הידע משמעותי אצל אספנים. האוסף פעמים רבות מתפתח בכיוונים ששם נמצא הידע וההתעניינות של האספן, והאספן ממשיך ומפתח את הידע וההתעניינות סביבו והופך למחזיק ידע ייחודי.
ומדוע יש הרבה פחות נשים אספניות ?
נשים, לדברי עפרה, פחות צריכות כותרת ופחות צריכות את זה. הן פחות צריכות את החיפוש אחר המשמעות החיצונית, את החיפוש אחר הערך לחיים. הן מוצאות משמעות לחייהן בתפקודן היומיומי. בעיסוקיהן, וגם בבית ובמשפחה.
ציטוטים על אספנות מפי דמויות הספר "מועדון האספנים"
"אף פעם אל תשאלי אנשים מה הם אוספים. לא כולם מודים שהם אספנים, וגם לא תמיד הם יודעים להגדיר את האוסף שלהם. תשאלי תמיד:' במה אתה מתעניין?' – זה פותח לבבות, כמו שראית". (דוד חסון עמ' 15.)
"אגרן הוא כמו ילד קטן בחנות צעצועים, חוטף כל מה שמוצא חן בעיניו בלי לחשוב מה באמת מתאים לו,,, אספן זה משהו אחר לגמרי. אספן מגדיר את האוסף, קובע לו כיוון וגבולות. זו יצירה עם משמעות. אגירה היא אקראית, ואילו באוסף יש הגיון וסדר פנימיים. אולי אפשר לומר שאיסוף הוא אחיה הבוגר והאינטליגנטי של האגירה". (דוד חסון עמ' 26.)
"כששואלים בחורה איזה גבר היא מחפשת. היא תגיד: גבוה, נאה, טוב, חכם, מצחיק, נאמן. אבל כשאת מביטה בבחירות של נשים, את מגלה העדפות אחרות. נשים נמשכות למעמד חברתי, לשאפתנות, להשכלה, לכסף ולשליטה. אספן, גם אם לא התברך בתכונות האלה, הוא מייצר אותן; הוא מנכס לעצמו פריטים, מתהדר בידענות, מספר על ערכו הכספי של האוסף, שואף להיות הכי גדול בתחומו. זכר אלפא בראש העדר". (ערבה עמ' 157)
"אספן אמתי מחויב לאוסף שלו. זה לא תחביב של פעם בשבוע, זה לא חוג. זה אורח חיים. זאת זהות. אספן שואף תמיד לשלמות, משתדל לקנות כל מה שיצא בתחום, ומקפיד כמובן שהפריטים יהיו במצב מצוין. אספן אמתי לא יתפשר על משהו מקומט, שבור או מרוט, ותמיד ישאף לשדרג את האוסף שלו"…"אספן אמתי מכיר לא רק את האוסף שלו, אלא לומד על האירועים ההיסטוריים של התקופה שהוא מתמקד בה, מבין את צורת המחשבה, מכיר את החומרים שהשתמשו בהם, את צורות הייצור – בקיצור, אופקיו רחבים יותר"…"אספן הוא מן ארכיונאי פרטי". (דוד חסון, יונתן טל-שיר ואביגדור, עמ' 201-200)
מה תחומי האספנות העתידיים, והאם האספנות דועכת ?
קשה לחזות. לדברי עפרה זה כמעט בגדר ניחוש. היו להם הצלחות רבות בנושא אך גם כשלונות. בין ההצלחות ניתן לציין שהיו מהראשונים שנכנסו לתחום ספרי הילדים הישנים המאוירים. זיהו התעניינות עתידית בפוסטרים וכרוזים מהשטח הקשורים להתנתקות למשל, וגם היו בין אלה שחזו בזמן את ההתפתחות הצפויה באספנות של אמצעי תשלום. אך היו גם תחזיות שלא עבדו. הם למשל רכשו טרנזיסטורים כשיצאו משימוש, דבר שלא התפתח להתעניינות של אספנים. ויש תחומים שמאוד עלו ומיד אחר כך דעכו. טלכרטים למשל.
לגבי עתיד האספנות עפרה פחות פסימית מרוב עמיתיה לתחום. ניתן לראות אספנים צעירים בתחומים רבים. בתחומים רבים הצעירים הם רוב האספנים. אספנות תקליטים מקצועית למשל, נשלטת על ידי צעירים, וכך דברים מכניים, משחקי מחשב של שנות ה-80 וה-90, פאקמן ועוד.
גם לזמינות הרבה של המידע ברשת עשויה להיות תועלת לאספנות בעתיד.
ומה עכשיו ?
עפרה פרסמה בנוסף לספר "מועדון האספנים", גם את הספר "אוספת אהבות כתובות" שעלילתו שזורה סביב מכתבים ישנים. בימים אלה היא באתנחתא מהכתיבה אך בהחלט מתכננת להמשיך ולכתוב סיפורים וגם ספרים.
עוד על אספנות בבלוג – אספנות המציפה ערך ומספרת סיפור ( אוסף פרטי )
