קיימות גרסאות רבות מאוד לסיפור עממי המדגיש כי הכלים לחיפוש ייעודו של האדם בעולם נמצאים בתוכו. עליו להאמין בכוחו, להסתכל פנימה ולגלות אותם.
אכן הבעיה, ההתלבטות או הסוגיה היא שלך, אך גם הידע והיכולות למציאת הפתרון או הייעוד ולבצע שינוי הם בידך.
כמה גרסאות מפורסמות לסיפור הן:

• 'הקוסם מארץ עוץ', (האריה, איש הפח ודורותי הולכים לקוסם בעקבות חיפושיהם ורצונם ב'עזרה' בפתרון בעיותיהם, אך מתברר שהקוסם אינו באמת קוסם, והוא מבהיר להם שהפתרונות בידיהם, עליהם רק להאמין ביכולותיהם ולפתור את בעיותיהם בעצמם. וכך קורה)
• הסיפור החסידי, 'האוצר מתחת לגשר'
• 'בגדאד והמסגד בקהיר' – מסיפורי אלף לילה ולילה שמספרת שחראדזה למלך זהריאר (מהמפורסמים שבקובץ הסיפורים. מסופר במתכונת המזכירה את הסיפור "האוצר מתחת לגשר")
• 'האלכימאי' של פאולו קואלו.

הסיפור החסידי "האוצר מתחת לגשר", ייחודי, הן בתמציתיותו (כדרכם של סיפורי חסידים), והן משום שהוא מסופר בשתי חצרות חסידים עם מוסר השכל שנראה במבט ראשון מהופך ומנוגד לחלוטין, אך בעצם זהו אותו מוסר השכל.

"האוצר מתחת לגשר":

הרבי, אייזיק רבי יעקעליש מקראקוב חלם שלוש פעמים שיסע לפראג, ושם סמוך לחצר המלך תחת הגשר, אם יחפור באדמה, ימצא אוצר גדול ויתעשר. הוא נסע לפראג ועם בואו לשם הלך אל הגשר…אבל שם עמדו אנשי צבא ההולכים על המשמר לילה כיום, והיה ירא לחפור באדמה ולחפש… ביום השלישי בבואו אל הגשר … ראה השר העומד שם בראש אנשי המשמר את היהודי ההולך שחוח, כעני המעוטף בצער וביגון…קרא אותו אליו ושאלו: מה אתה מחפש ולמה אתה ממתין זה כמה ימים במקום הזה ?
סיפר לו את כל העניין אשר כמה לילות חלם…אז פתח את פיו השר בצחוק ואמר לו: "האם היה כדאי שתיסע דרך רחוקה כל כך בעקבות חלום ? מי אשר יאמין לחלומות, הלוא גם אני בחלומי אמרו לי שאסע לעיר קראקוב ושם נמצא אחד, ששמו אייזיק רבי יעקעליש, ואם אחפור שם בבית היהודי…תחת התנור והכיריים אז אמצע אוצר גדול, אבל האם אאמין לחלומות אשר שווא ידברו, וליסוע בשביל זה לקראקוב ? ואתה עשית שטות כזו לבוא לכאן בעקבות חלום?"

כששמע רבי אייזיק רבי יעקעליש את דברי השר הבין כי עיקר מסעו לכאן הייתה למען ישמע דברים אלו, ושידע כי האוצר נמצא לא כאן, אלא רק בביתו, וכי עליו לחפור ולבקש במטמונים בביתו, ושם ימצא האוצר.
חזר ונסע לביתו וחפש ומצא בביתו תחת התנור והכיריים את האוצר ונתעשר, ובנה בהונו בית הכנסת שנודע בשם בית הכנסת של רבי אייזיק יעקעליש.
(כמה הערות : הביטוי "בין התנור לכיריים" בספרות חז"ל פרושו המקום המזוהם ביותר בבית. כלומר החפירה שנדרש אדם לעשות בעצמו מגיעה למקומות שלעיתים הוא לא רוצה להגיע אליהם. לעניות דעתי גם בניית בית הכנסת סמלית בכך שמציאת האוצר לא מסמלת הגעה אל המנוחה ואל הנחלה, אלא רק תחנה בהמשך הדרך ובהמשך החיפוש. בית הכנסת הוא המקום שבו החיפוש מתחיל )

מוסר ההשכל בחצר רבי שמחה בונים מפשיסחא (האוצר-הפתרון, אצלך. אל תצפה לפתרון מהרבי. כשתגיע אליו תבין שהפתרון בעצם אצלך. לך וטפל בנושא בעצמך ואצלך):
ובלשון המקור: כן הדבר כל אברך צריך לידע כי על ידי בואו אל הצדיק והרבי, נתוודע לו שהאוצר אין לו לחפש אצל הרבי, רק בביתו, ויהי בנוסעו לביתו, שם יחפש ויחפור עד מקום שידו מגעת, ויגעת ומצאת תאמין כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו, אצלו ממש… (ישראל ברגר, שמחת ישראל…תר"ע)(גרסת ר' שמחה בונים מפשיסחה )

מוסר ההשכל בחצר רבי נחמן מברסלב (האוצר-הפתרון אצלך. אך בכדי להבין, הכרחי לסוע אל הרבי. אדם זקוק ליד מכוונת, להשראה טובה, להיפתח ולשתף בפני האדם הנכון עבורו, הצדיק):
בלשון המקור: ….ונסע האיש לביתו וחיפש במחסן שלו ומצא האוצר. ואמר אחר כך: "כעת אני כבר יודע האוצר נמצא אצלי, אך לדעת על זה האוצר מוכרחים לנסוע לוינה".  כן בעניין עבודת השם, האוצר הוא אצל כל אחד בעצמו, רק לידע מן האוצר מוכרח ליסע אל הצדיק. (רבי שמואל הורביץ, ספורים נפלאים, תרצ"ה) (גרסת רבי נחמן מברסלב)
(תיאור ספרותי מקיף ומעניין של הגרסאות (עם גירסאות המקור), בספר המצוין 'מסע בסיפורי חסידים', ספרה המצוין של יהודית בר יש"ע גרשוביץ)
בסיכומו של הדבר, שתי החצרות מנחות לאותה תובנה. הפתרון אצלך. אבל ההיפתחות ליועץ החיצוני – הרבי (או הקצין על הגשר), היא חלק הכרחי מהתהליך.

אנו נוטים להטיל אחריות ולצפות לפתרונות מיועצים וממנטורים מסוגים שונים, אבל בסיכומו של דבר לא רק שהבעיות הן שלנו, אלא גם הידע, הפתרונות, יישומם והאחריות על יישומם ועל השינויים שנבצע היא כולה שלנו. ועל אף שהאחריות היא שלנו, חשוב שיש אנשים נכונים אתנו בדרך ובהתמודדויות הקשות.
הפתרון או הגילוי, נמצאים אצלך בבית, ועל מנת למצוא אותו עליכם לחפור בתוככם, ולעיתים במקומות המוכמנים ביותר ואולי גם הדחויים ביותר. אך על מנת להבין זאת ואולי על מנת לחוש היכן כדאי לחפש, כדאי לצאת, לפגוש, לשוחח, לקבל הנחייה ולהיפתח.
לעיתים יועץ טוב, חבר או תומך טוב יכולים לסייע גם בלי שיידעו שסייעו. פתרון, תובנות או שינוי מגיעים בסופו של דבר מהתהליך שעושה האדם בעצמו ועם עצמו, אך הייעוץ או התמיכה הם חלק בלתי נפרד מהתהליך.

גם בסיפור החסידי, הפתרון לבעייתו של יעקליש מקראקוב הגיע בעקבות דבריו של השר מהגשר בפראג. אך השר כלל לא ידע שהוא מעלה פתרון וגם לא הייתה לו כוונה כזו. הוא בהחלט היה חלק מהתהליך, אך את התובנה מצא הנודד בעצמו מתוך איזשהו תהליך שעשה עם עצמו.
אך לשם כך הוא נדרש לצאת מסגירותו, לצאת יציאה ממשית מאזור הנוחות שלו, להיפתח בפני זר שאינו ממעגל מכריו וגם לא מאזור מגוריו, להיפתח מחשבתית ורגשית, לעבור תהליך של חשיבה והתמודדות, ורק אז לעשות שינוי.
לעיתים, כשאדם פותח את סגור ליבו בפני אחר ומספר לו בעיה על כל היבטיה, לא רק השומע נחשף אל הבעיה לראשונה, אלא שבעקבות דיאלוג ייעוצי נכון, גם המספר למעשה שומע אותה על מגוון היבטיה לראשונה. לראשונה היא מוארת לו בהיבטים חדשים. ואז גם צצות התובנות, ואולי גם השינוי המתבקש.

המסר של הסיפור ל"יועצים"
עלינו לזכור כי בצד התובנה של כל אדם בדבר מרכזיותו ואחריותו בתהליכי הבנה, שיפור ושינוי, והצורך בשיתוף, פתיחות ובהיוועצות, יש בסיפור מסר מקביל גם ליועצים, למנטורים ולמאמנים.
המסר הוא – מעט יותר ענווה. בצד תרומתכם הרבה לתהליכי שיפור ושינוי, בדרך כלל לא אתם מרכז התהליך. הידע שבידכם מוגבל וכך גם יכולותיכם.
אחד הדברים המרכזיים שיועצים, מנטורים ומאמנים צריכים לעשות, זה להבהיר לנועץ שהוא מרכז התהליך. לא זו בלבד שהסוגיות אתן הוא מתמודד הן שלו, אלא מכלול הידע שעשוי להביא לשינוי חיובי הוא שלו וכך יהיו גם הפתרונות ויישומן. גם האחריות לשינויים ולתובנות שיגיע אליהן תיוותר שלו.
ומה לגבי החשש, שאם יובהר למקבל האימון כי בעצם הוא המרכז, אזי תעלה במוחו השאלה 'אז לשם מה אני צריך מאמן, יעוץ או הנחיה ? '
עם זה מאמנים טובים צריכים לדעת להתמודד. ואולי ייקחו לעזרתם איזה סיפור חסידי.