הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו. על זהות כמקור לתשוקה, להנעה ולשינוי.
"מה אמיתי יותר מן האמת ? – הסיפור". במשפט זה, שתואר על ידה כפתגם יהודי האהוב עליה במיוחד, פתחה הסופרת הצ'יליאנית איזבל איינדה את הרצאתה מעוררת ההשראה שנשאה בפורום הרעיונות 'טד' TED, בשנת 2006. הסיפור הוא כוח המניע את חיי המעשה. וייחוס ההכרה בעוצמתו של הסיפור למקורות יהודיים אינו מפתיע. הסיפור שאתה מספר לעצמך על […]
גירוש כל תושבי תל אביב על ידי הטורקים. מכתב לא ידוע של מאיר דיזנגוף על הימים הקשים בשנותיה הראשונות של תל אביב, מעלה את השאלה איך ימים כל כך קשים של מחסור וחולי, צרובים בתודעתנו כימי שלווה קסומים.
ניהול הגירוש הגדול של כל תושבי תל אביב מבתיהם על ידי הטורקים, בסוף מלחמת העולם הראשונה, היה מהגדולות במשימות שניהל מאיר דיזנגוף בכל ימיו. זה סיפורו של מכתב אחד קצר שנכתב על ידי דיזנגוף בנקודת השיא של המבצע. בו דאג ראש העיר הראשון של אחוזת בית ותל אביב, למציאת מקומות מחסה לשיכונם של המגורשים בכל […]
על בדידותו של האמן. מי בעצם נותר עם סיפוק, חום ואהבה ומי נותר בבדידותו האמן או קהלו ? (מבט דרך עיניהן של אנה אחמטובה ושל רחל)
אנו רגילים לחשוב על האמן, המשורר, הצייר ועל היוצרים האחרים, כמוקפים באהבה, בהערכה ובחיבה. אנו אלה הנשארים בבדידותנו, בערפל, ללא חיבוק, רחוקים מהאור ומהלייקים. מנוצלים מעט. אמנים, לעיתים קרובות, רואים זאת בדיוק הפוך. הם אלה העמלים קשות לחיבוק, לאהבה ולהכרה וכמהים להם. אנו צורכים בשטחיות ובקלילות את התשורה שבעמל רב הם מעניקים לנפשנו. וממשיכים נינוחים […]
רחל – "יום בשורה", או סיפורה האמתי של רחל המשוררת
שירה של רחל המשוררת "יום בשורה" הוא אחת התעלומות המרתקות של השירה העברית. רחל חולת השחפת (מחלה חשוכת מרפא באותם ימים), כותבת בשירה "יום בשורה" על הסיפור התנכי אודות המצור הנורא על שומרון בידי מחנה ארם, ועל בשורת השחרור שבישרו למלך ישראל ולנצורים ארבעה מצורעים, לאחר שיצאו למחנה ארם בפעולה של ייאוש מוחלט, וכך גילו […]
סיפור ביטולו של איסור המסחר באחוזת בית (תל-אביב), שיוסדה כעיר גנים, תרבות ורוח
סיפורו של בית המסחר הראשון שהוקם בימיה הראשונים של תל-אביב, על אף האיסור להקים חנויות ובתי מסחר בעיר החדשה, ואולי בעצם בזכות האיסור ה"גורף". ומה ניתן ללמוד מכך על איסורים שנועדו להיפרץ ועל הסכמים מדומים שברוב חשיבות בעצם אינם מסכמים דבר. ראשיתה של אחוזת בית כעיר גניםאחוזת בית, או תל-אביב בראשיתה, יוסדה כעיר גנים נקיה […]
"פרדוקס המוניטין"- מדוע המוניטין שלנו במקום העבודה מושפע בעיקר דווקא מהעשייה שלנו מחוץ למקום העבודה?
אנו מניחים שהמוניטין המקצועי שלנו במקום העבודה מושפע מיכולות וממיומנויות אישיות, מרקורד ומעשייה מקצועית, וכן מחזון מקצועי. אין בכך כל חידוש. אבל דווקא בתחומים אלה, אנו דומים לרבים אחרים. דומים הרבה יותר משאנו חושבים.הבידול, וכך גם היתרון שלנו, עשויים להגיע ממחוזות אחרים לחלוטין. בחרתי לקרוא לתופעה זו: "פרדוקס המוניטין". הפרדוקס המצביע על כך שהערכה מקצועית […]
כיצד הפך קורט וונגוט מכישלון סדרתי לאחד מהגדולים בסופרי אמריקה במאה האחרונה?
קורותיהם של סופרים גדולים משופעים בדרך כלל במצוינות, פרצי כשרון, הכרה והצלחה. רבים מהם פורצים לתודעה כבר בגיל צעיר מאוד. קורות חייו של קורט וונגוט, אחד מהגדולים בסופרי אמריקה במאה האחרונה נראים אחרת לחלוטין, וכך גם הוא מעיד על עצמו. וונגוט הגדיר בצעירות את חייו ככישלון. חוסר הצלחתו של וונגוט הייתה לא רק בכלל עיסוקיו […]
חלון ארבע המראות של ג'והארי, המודל הפסיכולוגי החדשני והמרתק, במרכזו של סיפור חסידי קדום על התבוננות עצמית
את הסיפור הבא שבצו בקריאת החובה שלכם. הסיפור אינו סיפור חסידי טיפוסי ועלילתו תואמת יותר דפוס סיפורי מן המזרח או ממחוזות אחרים, אך הוא ממיטב הסיפור החסידי ומהידועים שבהם. גיבוריו בחילוף תפקידים טראגי-קומי הם שיכור וכומר, אך בעצם, כדרכו של סיפור חסידי, הגיבור הוא בעצם אנחנו, או באותו חילוף תפקידים טראגי-קומי הגיבור הוא כל אחד […]
קדיה מולודבסקי – שיר המפורסם כ-80 שנה לאחר כתיבתו
התגלגל לידי כתב יד מקורי וישן של משוררת היידיש המוכרת ביותר בין דוברי העברית – קדיה מולודובסקי. בצירוף תמונתה. כתב יד עם שיר שאולי לא התפרסם מעולם. מדובר בשיר משעשע המספר על עלילותיהם של שלושה ילדים קטנים המעוניינים להתגייס לארגון ההגנה. מאחר והשיר מיוחס לתקופה בה פעלה ההגנה, או סמוך אליה, ניתן להניח שכתבה אותו […]
כיצד חתם אחד העם אשר צבי גינצבורג, את שמו ולמה זה בעצם חשוב?
אחד העם, או בשמו המלא אשר צבי גינצברג, היה מראשי ההוגים של הציונות, מייסד זרם הציונות הרוחנית, הוגה הרעיונות שלה ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית. הוא החל להשתמש בשם העט "אחד העם" בשנת 1889, עם פרסום המאמר ("לא זו הדרך") שמיצב אותו מידית כאחד ממובילי ההגות הציונית בראשיתה וכראש זרם הציונות שנקרא הציונית הרוחנית. הבחירה […]
סוכני שינוי. האם פיתוי ואיפוק הם מרכז הסיפור התנכי 'יוסף ואשת פוטיפר', או אולי ניהול שינויים ?
אשת פוטיפר ויוסף הוא סיפור תנכי שאולי לא פיתוי ואיפוק במרכזו, אלא ניהול מחוכם של שינוי. זוהי דרמת מצבים מתוחכמת, שכל המשתתפים בה נדרשים לכל תושייתם ועורמתם בכדי להיחלץ ממנה בשלום. והם אכן מצליחים. הסיפור, שנתאר בהמשך, מתאר אירוע, שבעקבותיו כל הדמויות מחויבות לבצע שינוי דרמטי בעולמן. את השינוי מנתבים בחכמה רבה, יוסף ואשת השר […]
"היהודי הנודד". על אגדת היהודי הנודד ומרכזיותה בתרבות המערבית. האגדה שדווקא בקרב יהודים, כמעט ואינה מוכרת.
על אגדות ספורות בלבד ניתן לומר כי לא זו בלבד שהשפיעו על התרבות האירופאית, אלא שהשפיעו השפעה מעשית וליוו בפועל התרחשויות ומגמות. בין האגדות הנדירות הללו נמצאת אגדת 'היהודי הנודד'. (או 'היהודי הנצחי') בדרך כלל המונח 'היהודי הנודד' נוכח בתודעתנו כמטבע לשון המבטא את גורל הנדודים והסבל היהודי. אך מונח זה לקוח מאגדה קדומה הנושאת […]
על מוטיב הקיצור והצמצום בסיפורים ובאגדות קדומות
הצבע הכחול אינו מופיע בתנך. לעובדה מוזרה זו צצו הסברים מגוונים, אך למעשה הדבר אינו מפתיע כלל. נעדרים מן התנ"ך, תיאורי נוף, תיאורי אווירה והבעות רגשיות. התנ"ך ממוקד. כל מילה בתנך, גם בחלקים הסיפוריים שבו שקולה ומדודה. הצבע הכחול, בהיותו נדיר בטבע נוכח פחות בעשייה המתוארת ובתיאורים הממוקדים, וטבעי שיעדר מן התנ"ך.התמציתיות, הצמצום והמיקוד, מאפיינים […]
"עיני האח הנצחי". כשאחד מהגדולים בסופרי אירופה כותב משל בודהיסטי, אבל יוצאת מתחת ידו אגדה תלמודית.
סטפן צווייג, הסופר היהודי-אוסטרי, היה אחד מהמפורסמים שבסופרי אירופה במהלך המאה שעברה. ברוב תקופת היצירה הפורייה שלו הוא כתב בגרמניה. צוויג נאלץ להימלט מברלין לאנגליה עם תחילת מלחמת העולם השנייה, ומשם נדד לברזיל בה התאבד עם אשתו עוד בטרם הסתיימה המלחמה. במכתב ההתאבדות שלו כתב צווייג על אבדן עולמו "..עולמה של לשוני שלי שקע ואבד […]
כשסופר יהודי אומר שהוא 'יהודי במקרה', אל תאמינו. חפשו את יהדותו בספר.
ילדות יהודית אינה פרט ביוגרפי חסר חשיבות בביוגרפיה של סופר. פעמים רבות רקע זה יצוץ בערכיו ובתכני ספריו.
'מועדון האספנים', עשר שנים אחרי.
'מועדון האספנים' הוא שם ספרה של עפרה מדיסקר, המתאר את חוויותיה מעשרות שנים של מסחר ועיסוק בפריטי אספנות, ומפגשיה האישיים עם אספנים רבים. חלק מהאספנים הפכו עם השנים ל'בני בית' ומעין משפחה שהתנהלה סביב דוכן האספנות שניהלה בירושלים. מעין מועדון של אספנים. בצד חוויותיה האישיות והסיפורים סביב המפגשים עם הדמויות המרתקות , הבליעה עפרה מדיסקר […]
"לעבודה, להגנה ולשלום". איך שיר מרומם נפש מייסד אידיאולוגיה ומניע את הגיוס לפלמ"ח
לפני מספר שנים פגשתי חוקר שעסק באותה עת במחקר לדוקטורט על תנועות נוער. טענת המחקר שלו הייתה שאם תנועת נוער נוסדה ופעלה לאור אידיאולוגיה מסוימת, ברגע שהאידיאולוגיה אינה רלוונטית יותר, או איבדה מחשיבותה, גם תנועת הנוער תשקע ואף תתפרק. סיפרתי לו, שבמקרה יומיים לפני פגישתנו, רכשתי במכירה פומבית ובמחיר שולי, כתב יד של שיר מעניין […]
אספנות המציפה ערך ומספרת סיפור
מה גורם לאדם רציונלי, לדעתו לפחות, למצוא את עצמו עם אוסף פריטי אמנות ותרבות שנבנה לאורך שנים רבות, ללא כל כוונה ליצור אוסף כזה, או להיות אספן. ואכן אינני אספן. אך בקרבתי אוסף פריטים, שנולד ברובו תוך כדי מפגשים אישיים, חקירות, דיאלוגים, מחשבות וסיפורים, שנבנו במשך תקופה ארוכה, בדרך כלל ללא כל תכנון מוקדם.לפריטים – […]
הקוסם מארץ עוץ, האוצר מתחת לגשר והאלכימאי. או איך מגיעים לשינוי חיובי?
האוצר מתחת לגשר
מדוע בלוג תרבות ישראלי, קורא לעצמו בשם פיגמליון?
כמו נושאים רבים, יש לכך סיבה טובה, אך יש גם סיבה אמתית. המונח פיגמליון נטוע עמוק בעולמות התרבות. פרט להיות פיגמליון גיבור אחת מאגדות המיתולוגיה היוונית הידועות ביותר (פיגמליון וגלתיאה), זהו שם מחזהו הידוע (אולי הידוע ביותר) של ג'ורג' ברנרד שאו. יצירה זו זכתה לאינספור מופעים בעולמות התרבות, התיאטרון, הקולנוע, הפרוזה והשירה. בין היצירות הרבות […]